עודכן ב: אוג 24


על כוחה של עריכה ספרותית מצוינת אפשר ללמוד מעבודתה של עורכת ספרותית בשם תרזה וון הוף טורי, עורכת ספרותית שהנחתה את נל הרפר לי טיוטה אחר טיוטה עד שכתב היד שהגישה להוצאת ליפינקוט הפך לנובלה המפורסמת, ״אל תיגע בזמיר״.


בקיץ 1957 העבירה נל הרפר לי, סופרת שאפתנית בת 31, כתב יד בשם ״ניצב כל הלילות״ לסוכן שלה, כדי שישלח אותו להוצאות לאור. אחת מהן, הוצאת ליפינקוט (J. B. Lippincott Company), רכשה את זכויות הפרסום של כתב היד, והוא הועבר לידיה של עורכת ספרותית בשם תרז וון הוף טורי (Therese von Hohoff Torrey), שנודעה במקצועה בשם תיי הוף. הוף, שהייתה עורכת ספרותית ותיקה ומוערכת מאוד בסוף שנות ה-50 לחייה, התרשמה מאוד מהברק הספרותי של הרפר לי. אולם חשבה שכתב היד עדיין אינו בשל לפרסום. הוא היה ארוך מאוד ולא נראה כמו רומן מגובש אלא כסדרה של אנקדוטות שהקשר ביניהן אינו ברור.


בשנתיים וחצי הבאות הבאות הוף, שהייתה עורכת ספרותית מיומנת חדה, הנחתה את הרפר לי טיוטה אחר טיוטה, עד שכתב היד הפך לנובלה המפורסמת ״אל תיגע בזמיר״ ("To Kill a Mockingbird"). הספר ראה אור ב-1960 בארה״ב, זכה להצלחה מיידית וזיכה את הרפר לי בפרס הפוליצר.



עבודתה של עורכת ספרותית

על התפקיד החשוב של עורכת ספרותית בהפיכתו של כתב יד ליצירת מופת.


ב-2007 ראה אור ספר ההמשך של ״אל תיגע בזמיר״ ושמו כשם כתב היד המקורי של הרפר לי, ״ניצב כל הלילות״, שהפעם נערך עריכה קלה בלבד. הקריאה בו מעניקה הצצה נדירה אל כתב היד, שנערך עריכה ספרותית מוקפדת וכן אפשרות להתחקות אחר עבודתה של עורכת ספרותית.


הדמויות העיקריות המופיעות ב״ניצב כל הלילות״ הן אותן דמויות המופיעות ב״אל תיגע בזמיר״, אולם הוא שונה לחלוטין בנימתו ובצורתו. סקאוט, הגיבורה הראשית שהכרנו ב״אל תיגע בזמיר״, אינה עוד הילדה ממייקום[1] אלבאמה התולה באביה, השופט אטיקוס פינץ׳, עיניים מעריצות אלא אישה צעירה החיה בניו יורק. אביה, אטיקוס פינץ׳, גזען. השוני הרב בין כתב היד המקורי, ל״אל תיגע בזמיר״, מלמד על טיבה של עריכה ספרותית ושל עורכת ספרותית. נראה שהוף מילאה תפקיד חשוב בהפיכתו ליצירת מופת.



עורכת ספרותית מזן אחר

״אני סובלת ממעין תסביך אם ורוצה תמיד להסיר את אבני הנגף מדרכם של הסופרים שאני אוהבת ומעריכה את כתיבתם.״


בתחום ההוצאות לאור רווחים הסיפורים על עורכים ספרותיים עקשניים מפורסמים, שכפו את רצונם על הסופרים. מקסוול פרקינס, עורך ספרותי אמריקאי נודע שערך בין היתר את ספריהם של ארנסט המינגווי, תומס וולף וסקוט פיצג׳רלד, אמר לוולף לחתוך 90,000 מילים מכתב היד של הרומן הנודע ״הבט הביתה מלאך״, אחד מסיפורי החניכה המפורסמים בתולדות הספרות האמריקאית. העורך הספרותי גורדון ליש שכתב חלקים רבים מסיפוריו של ריימונד קרבר ויש אומרים כי הוא האחראי לשפה החסכנית והמדויקת של קרבר. שנים לאחר מכן התפאר בכך בפני חבריו.


אבל הוף שהלכה לעולמה ב-1974 בגיל 75, הייתה עורכת ספרותית מזן אחר, במכתב שכתבה ב-1969 לאדוארד בורלינגמן, טענה: ״אני סובלת ממעין תסביך אם ורוצה תמיד להסיר את אבני הנגף מדרכם של הסופרים שאני אוהבת ומעריכה את כתיבתם״. אבל, לכל הדעות, הוף הייתה גם עורכת חזקה ובעלת כוח רצון. כשערכה עריכה ספרותית את כתב היד של הרומן השני של ניקולס דלבנקו: "Grasse, 3/23/66" שראה אור בהוצאת ליפנקוט ב-1968, חתכה כ-200 עמודים לפחות מ-500 עמודיו. דלבנקו היה אסיר תודה לה. לימים אמר עליה בריאיון: ״היא הייתה עורכת ספרותית קשובה מאוד וקשוחה ולמרות זאת מעולם לא הרגשתי שנהגה בי בגסות״.


על תהליכי עריכה ספרותית

חוט העלילה והיחסים בין הדמויות התבהרו לאחר כמה התחלות כושלות.


כל הסימנים מצביעים על שיתוף פעולה הדוק בין הסופרת לעורכת ועל היחסים קרובים ששררו ביניהן. כשש שנים לפני שפגשה את הוף במשרדי ההוצאה, לי איבדה את אִמה שסבלה ממחלת נפש.[2] אפשר להניח שהוף, עורכת ספרותית שעודדה אותה לכתוב ולשכתב את כתב היד שלה שוב ושוב, הייתה בשביל לי מעין דמות אם. כמו מחברים רבים שספריהם עדיין לא ראו אור, לי לא הייתה בטוחה שהיא מוכשרת. כשהתייחסה להתפתחות של ״אל תיגע בזמיר״ מתוך ״ניצב כל הלילות״ הצהירה כי זאת הייתה הפעם הראשונה שכתבה ספר, לכן עשתה כפי שנאמר לה.


הוף הרחיבה יותר על תהליך העריכה של כתב היד ודבריה מלמדים על אופיים של תהליכי עריכה ספרותית בכלל. לדבריה חוט העלילה והיחסים בין הדמויות התבהרו לאחר כמה התחלות כושלות. בכל טיוטה שכתבה לי נערכו שינויים זעירים עד שכתב היד הלך והתגבש כנובלה. הוף מספרת כי כאשר לי לא קיבלה את הצעה זו או אחרת, הן שוחחו על כך, לעיתים שעות. לפעמים לי קיבלה את דעתה ולפעמים ההפך, הוף קיבלה את דעתה של לי. היו גם פעמים שהדיון הוביל אותן לתובנות חדשות לגמרי. אבל יחסיהן של הוף ולי היו הרבה מעבר ליחסים שבין עורכת ספרותית לסופרת; באחד מלילות החורף, לי זרקה את כתב היד שלה מהחלון אל השלג, ואחר כך התקשרה להוף וסיפרה לה על כך בדמעות. הוף הורתה לה לצאת מייד החוצה ולאסוף את הדפים.


עריכה ספרותית – המסע הספרותי של הוף


כמי שגדלה בבית קוויקרי מדורי דורות, ליד פרוספקט פארק בברוקלין, הוף למדה בבית ספר הקוויקרי ״ברוקלין פרינדס״, שקידם ערכים חינוכיים מתקדמים. אבל נראה שהצוהר האמיתי להלך הרוח שהייתה בו הוף כשהנחתה את לי, הוא הספר שכתבה באותו זמן – הביוגרפיה של ג׳ון לאבוי אליוט (John Lovejoy Elliott). בשנות ה-20 המוקדמות היה אליוט פעיל חברתי ואיש רוח שהקדיש את חייו לאזרחי ניו-יורק מהמעמד הנמוך. הביוגרפיה:“A Ministry to Man” ראתה אור ב-1959, שנה לפני ״אל תיגע בזמיר״. ואפשר להניח שהעריכה הספרותית של הוף ל״ניצב כל הלילות״, שהמבקר הראשי של הניו יורק טיימס הגדיר: ״נרטיב מטריד עם דמויות המדקלמות נאומי שנאה״, חילצה אותו מצרה זאת באופן מרתק ואף סייעה להוף להשלים מסע ספרותי משלה.



[1] מייקום, העיר שבה מתרחשת עלילת ״אל תיגע בזמיר״ היא עיר פיקטיבית באלבאמה, שתאוריה מבוססים על עיר הולדתה של הסופרת, נל הרפר לי, מחוז מונרו במונורוביל אלבאמה. [2] אביה, עורך הדין, שעליו מבוססת דמותו של אטיקוס, מת שנתיים לאחר פרסומו של ״אל תיגע בזמיר״. מקור:

Jonathan Mahler, The Invisible Hand Behind Harper Lee’s ‘To Kill a Mockingbird’, The New York Times (July 12, 2015)


עוד בנושא עריכה ספרותית


עריכה ספרותית – הקול המוביל את הקוראים


עריכה ספרותית של ספרי ילדים

https://www.niritext.com/

עודכן ב: אוג 24


הקול המוביל את הקורא

אחת הדרכים לבחון יצירות ספרות: סיפורים קצרים, אגדות, נובלות ורומנים, היא לבחון את המספר. המספר הוא הקול המוסר לקורא את ההתרחשויות בעלילה על פרטיה השונים, תיאורים ומאפיינים, זמן היצירה ומקומה. המספר הוא הקול המוביל את הקורא בנתיביה השונים של העלילה, ומתווך בין הקורא לבין העולם המיוצג ביצירה. עריכה ספרותית בוחנת בקפדנות את המספר ואת התוכן שהוא מוסר בהתאם לסוגו למידת מעורבותו בעלילה. להלן מספר שאלות מרכזיות הנבחנות בתהליך של עריכה ספרותית.


עריכה ספרותית – האם המספר הוא הכותב?

רבים מזהים את המספר עם הכותב או עם הכותבת, בעיקר כאשר המספר מתאר את העלילה בגוף ראשון. אולם יש לזכור כי רומן מכתבים או יומן חיים אישי הם צורות ארגון של מידע. לכן המספר בגוף ראשון אינו בהכרח זהה עם הכותב או עם הכותבת. עריכה ספרותית מצוינת מארגנת את חומרי העלילה בצורות שונות: דיווח, יומן אישי, מכתבים אישיים וכדומה.

עריכה ספרותית – מה בין המספר לסיפור?

סוג המספר נקבע במידה רבה על פי סוגת הספרות שבחרתם לכתוב. עריכה ספרותית בוחנת אם המספר שבחרתם ואופיו מתאימים לסיפור שכתבתם, לעיצוב העלילה, לחידוד המסר ועוד.

NIRITEXT | עריכה ספרותית

עריכה ספרותית של אוטוביוגרפיות, יומנים אישיים, ממואר – מספר בגוף ראשון: מספר בגוף ראשון נוכח לרוב ביצירות, כגון אוטוביוגרפיות או יומנים אישיים. כותבים הבוחרים במספר בגוף ראשון מציגים בעזרתו תהליכים פסיכולוגיים נפשיים מורכבים. כך לדוגמה ב״רשימותיו של מטורף״ מאת גוגול:

״לא אין לי כוח לסבול עוד. אלוהים! מה הם מעוללים לי! הם שופכים מים קרים על ראשי! הם אינם שמים לב אליי, אינם שומעים אותי, אינם רואים.״ (סיפורים פטרבורגיים, עמ׳ 73).

עריכה ספרותית של סיפורים ורומנים מודרניים – מספר בגוף שני: מספר בגוף שני פונה ישירות אל הקוראים, כגון בסיפור ״ציור״ מאת אתגר קרת: ״נניח שמישהו מבטיח שיצייר לך ציור. איזשהו ציור, לא משהו מסוים. אתה תיתן לו את הדירה שלך לחודש ובעד זה הוא יצייר לך ציור.״ (געגועי לקיסינג׳ר עמ׳ 33).

עריכה ספרותית של סיפורים, רומנים, נובלות – מספר בגוף שלישי: זהו מספר חיצוני שאינו נוכח ביצירה, הוא מדבר על הדמויות ומתאר אותם. מספר בגוף שלישי הוא המספר הקלסי השכיח ביותר. דוגמה: ״הוא היה משוכנע שהוא סובל מחרדת בית, אותו כעס זגוגי שתוקף לעיתים את הגברים כשביתה של אשה מתחיל לכבול אותם״ (טוני מוריסון, חמדת, עמ׳ 119).

עריכה ספרותית – עד כמה מעורב המספר בעלילה?

עריכה ספרותית בוחנת את מידת המעורבות של המספר שבחרתם בעלילה. אם בחרתם במספר בגוף ראשון, הרי שנקודת הראות שלו מוגבלת לחוויות ולהתרשמויות אישיות. עריכה ספרותית מצוינת תוודא שהתוכן שמוסר המספר הולם את סוגו.

עריכה ספרותית – מספר יודע כל ומספר דמות

מספר יודע כל: מספר הנמצא מחוץ לעולם המיוצג בסיפור. הוא משקיף עליו מבחוץ, מכיר את הדמויות ויודע כיצד תתפתח העלילה. לרוב מספר יודע כל הוא מספר בגוף שלישי. הוא יכול לחדור לתודעתן של כל הדמויות בסיפור או להיצמד לתודעתה של אחת הדמויות. עריכה ספרותית בודקת את עקביות המספר, כדי לשמור על ה״אותנטיות״ שלו ועל ארגון החומרים ביצירה.

מספר דמות: מספר דמות נמצא בתוך העולם המיוצג בסיפור. מספר דמות בניגוד למספר יודע כל, הוא מספר מוגבל, הוא מתאר את העולם המיוצג בסיפור מנקודת מבטו האישית. מספר דמות אינו יכול לחדור לתודעתן של הדמויות האחרות. אם בחרת במספר דמות, עריכה ספרותית תציג בפניך אפשרויות שונות לארגן את חומרי העלילה, כדי לשמור על המתח וליצור עניין בקורא.

עריכה ספרותית – האם המספר מהימן?

בין שבחרתם במספר דמות ובין שבחרתם במספר חיצוני יודע כל, למידת מהימנותו של המספר יש חשיבות רבה לעיצוב העלילה, למסר שאתם רוצים להעביר ולציפיות הקורא. עריכה ספרותית בוחנת את אופיו של המספר מכל ההיבטים ואת מהימנותו. מספר בלתי מהימן הוא מספר שאינו מוסר את כל האמת. ייתכן שהמספר הוא מטורף, ילד, שקרן או אדם בעל אינטרסים שונים, למשל, הוא מבקש לשכנע את הקורא בתמימותו או בניקיון כפיו. אולם מספר בלתי מהימן, יכול להיות משכנע מאוד.

עריכה ספרותית – עד כמה יכול להיות משכנע מספר בלתי מהימן?

מספר בלתי מהימן משכנע

אחת הדוגמאות הקלאסיות המפורסמות ביותר של מספר בלתי מהימן משכנע, הוא המספר של יצירת המופת ״לוליטה״ מאת ולאדימיר נאבוקוב. המספר בגוף ראשון, גיבור הרומן, הומברט הומברט, הוא פדופיל ערמומי. אולם הוא מנסה לעורר אמפתיה בלב הקוראים ומציג את עצמו כאדם תרבותי, משכיל, נדיב ורומנטי, שנערה גסת רוח ושטחית בת שתים-עשרה מפתה אותו בערמומיות ומנצלת אותו. זהו גיבור כה משכנע, שהיו מבקרים שנחפזו להגן עליו. ב-1958 כתבה דורותי פרקר שהרומן הוא סיפורו המרתק והמייסר של גבר אנין ותרבותי שיכול להתאהב רק בילדות קטנות, ואת לוליטה, תיארה כיצור קטן נורא ואנוכי. שנה אחר כך כתב הסופר רוברטסון דיוויד, כי הרומן לא מתאר ילדה שמבוגר ערמומי מנצל אותה, אלא ילדה מושחתת שמנצלת מבוגר חלש.

עריכה ספרותית – הקול המוליך את הקורא – סיכום

המספר הוא הקול המוביל את הקורא בנתיביה השונים של העלילה ומתווך בין הקורא לבין העולם המיוצג ביצירה. עריכה ספרותית בוחנת בקפדנות את המספר ואת התוכן שהוא מוסר בהתאם לסוגו למידת מעורבותו בעלילה. עריכה ספרותית בוחנת אם המספר שבחרתם ואופיו מתאימים לסיפור שכתבתם, לעיצוב העלילה, לחידוד המסר ועוד. עריכה ספרותית בוחנת את מידת המעורבות של המספר שבחרתם בסיפור. קיימים שני סוגים מרכזיים של מספרים: מספר יודע כל ומספר דמות. עריכה ספרותית בודקת את עקביות המספר ומציגה אפשרויות שונות לארגן את חומרי העלילה, כדי לשמור על המתח וליצור עניין בקורא. בין שבחרתם במספר דמות ובין שבחרתם במספר חיצוני יודע כל, למידת מהימנותו של המספר יש חשיבות רבה לעיצוב העלילה, למסר שאתם רוצים להעביר ולציפיות הקורא. עריכה ספרותית בוחנת את אופיו של המספר מכל ההיבטים ואת מהימנותו.


עוד בנושא עריכה ספרותית

עריכה ספרותית של ספרי ילדים

מאה שנים של בדידות לכתוב את פומפיי

סיפור קצר על פירגון


https://www.niritext.com/

עודכן ב: אוג 24

על ״החברה הגאונה״ מאת אלנה פרנטה


גילוי נאות, לפני שקראתי את ״החברה הגאונה״ – הרומן הראשון בסדרת ״הרומנים הנפוליטניים״ שכתבה סופרת אנונימית בשם העט אלנה פרנטה, צפיתי בסדרת הטלוויזיה שנעשתה בהשראתו. אבל מאחר שהכרתי את העלילה, ידעתי מה עתיד להתרחש. וכך יכולתי לקרוא את הרומן כמרחב שמשרטטת תנועת המטוטלת, הלוך ושוב, בין שכונת העוני הנפוליטנית לגבולות העולם שמחוצה לה, להשכלה גבוהה שתהפוך את חייה של לנה, תגאל אותה מחיי עוני, מאלימות, מבורות. אבל לנה מחכה ללילה.


הילדה שלימדה את עצמה לקרוא בגיל שלוש

לילה המבריקה, האכזרית והמסוכנת; הילדה שלימדה את עצמה לקרוא בגיל שלוש; שלא פחדה לנצח בתחרות לימודים את אלפונסו בנו של דון אקילו אימת השכונה; פסעה באדישות מעושה תחת מטר אבנים וחמקה מהן באלגנטיות; לימדה את עצמה לטינית, יוונית ואנגלית. הנערה שאיימה בסכין סנדלרים על האחים סולרה, בריוני השכונה, תכננה דגמי נעליים שעין לא ראתה כמותן והגתה את מפעל ״נעלי צ׳ירולו״. רק לילה מסוגלת ליצוק משמעות לדברים שלנה לומדת.


ספרי לימוד המדיפים ריח רע

לנה שוקדת על לימודיה בתמיכתה של המורה אוליביירו, שמשיגה לה ספרי לימוד משומשים המדיפים ריח רע. היא מתארת את הכיתות הגדולות, את המתח שהיא נתונה בו, את החרדה העצומה מכישלון. אבל הגימנסיה היא עדיין בחזקת הרפתקה, משום התחרות עם לילה. לילה למרות שלא המשיכה לחטיבת הביניים, קוראת ספרים במהירות רבה משל לנה והתובנות שלה מחודדות מאלו של לנה.


מהי השכלה?

אחת מהשאלות המרכזיות ברומן היא: מהי השכלה. והכותבת עונה – השכלה היא שפה. לא במקרה הכותבת מציגה ברומן את ההשכלה כידע בשפות – איטלקית המובחנת מהניב המקומי, לטינית, יוונית, אנגלית. שפה פורמלית היא ידע נרכש המושג בשקידה תוך ביטול עיסוקים אחרים. אבל לא די בשפה פורמלית, בהטיית פעלים בדקדוק ובתחביר, כדי לברוא עולמות. להפך, צריך לחרוג מכללי השפה דרוש משהו אחר, תרתי משמע. מעבר לתכונות, כגון כישרון, שנינות, רגישות ומקוריות, דרוש אופי, אישיות, משהו ששום מוסד לא יכול להקנות. ללא לילה, לנה מתארת את שיממונם של הלימודים ואת חוסר מובנותם של הספרים שהיא מקבלת ממורתה, בשל היותה תלמידה מצטיינת. אך לשווא חיכתה לה שתבוא.


דברים שאין להם שפה

לילה לא תבוא. האינטליגנציה הטבעית שניחנה בה, הברק אינם רק תפיסה מהירה של פרטים וארגונם, אלא גם מצב נפש, רגישות וחמלה הממוססות את הגבולות בינה לבין בני משפחתה ודרי השכונה הנואשים; היא חסה על מלנה האלמנה טרופת הדעת, שאוכלת את הסבון הריחני; על אביה פרננדו, הסנדלר העני, שמעיף אותה מהחלון ושובר לה את היד, אך לא מחוסר אהבה או מרוע; על הנגר האומלל פאלוזו, שאיבד את הנגרייה שלו בשל חובותיו לדון אקילו מלווה בריבית קצוצה ואיש הקמורה ורצח אותו. את מורכבות האירועים שהיא חווה, אין שום דרך לכמת בפסוקים. ידע בשפות לא יעזור, אין לזה שפה. ובניגוד חד, נינו סארטורה, הנער המצטיין האינטלקטואל שלנה מאוהבת בו מרחוק – עליו פוסקת לילה שהוא יהיר מאוד, מרוכז בעצמו ומכוער.


התמוססות אובדן גבולות

לנה שמכירה את לילה היטב, אינה חסה עליה ולא רק משום שתכופות היא מקנאה בה. אלא משום שהיא יודעת שלא נסיבות חייה של לילה מנעו ממנה לצאת מהשכונה ולבטא את כישרונותיה הרבים. לנה בעצמה מציגה ללילה אינסוף פתחי מילוט מהשכונה, ממשפחתה קשת היום, מהנישואים לסטפנו שבדיעבד מתברר לה שאף הוא קשור למשפחת סולרה ולמאפיה הנפוליטנית - ה״קמורה״. גם פסקואלה עובד בניין וקומוניסט, המאוהב בלילה, מעיר שיכלה לברוח מהמשפחה שלה, לברוח מנאפולי. אבל לילה לא תברח בתחילת הרומן מתארת הדוברת אירוע מילדותן – היום שבו לילה פיתתה את לנה לצאת מגבולות השכונה. למורת רוחה של לנה שרוצה להרחיק עוד, לילה מחליטה לשוב לשכונה ולא מנמקת את החלטתה. שתיהן חוזרות. לנה תשוב לשכונה שוב ושוב אך לילה תתמוסס בה.


https://www.niritext.com/

  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • Google+ Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • LinkedIn Social Icon

| יצירת קשר: nirit310@gmail.com  | טל׳: 055-8822-045

niritext | עריכה לשונית | כתיבת תוכן